אם יש לכם אתר שמציע שירות או מוצר לציבור – רוב הסיכויים שהחוק מחייב אתכם להנגיש אותו. הרבה בעלי עסקים מגלים את זה רק כשמגיע מכתב התראה מעורך דין. במאמר הזה נסביר בפשטות מה החוק דורש, את מי הוא מחייב ואיך עושים את זה נכון.
מה אומר החוק?
חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות ותקנות הנגישות לשירות (התשע"ג-2013) קובעים שאתר אינטרנט שנותן שירות לציבור צריך להיות נגיש לאנשים עם מוגבלות. הדרישה הטכנית מופיעה בתקן הישראלי ת"י 5568, שמבוסס על ההנחיות הבינלאומיות WCAG ברמה AA.
את מי זה מחייב?
- עסקים שמציגים באתר מידע על השירותים שלהם או מוכרים דרכו.
- חנויות אונליין.
- נותני שירותים: קליניקות, משרדים, מכונים, עמותות ורשויות.
יש פטורים והקלות מסוימים, למשל לעסקים קטנים מאוד או לתכנים ישנים – אבל הם מצומצמים, וכדאי לבדוק את המקרה הספציפי לפני שמניחים שהם חלים עליכם.
מה הסיכון אם האתר לא נגיש?
החוק מאפשר לתבוע פיצוי בלי להוכיח נזק, בסכומים של עשרות אלפי שקלים לתביעה. בשנים האחרונות מוגשות תביעות ומכתבי דרישה רבים נגד עסקים קטנים ובינוניים – ולרוב אפשר היה למנוע אותם בהנגשה בסיסית.
מה צריך לעשות בפועל?
- בדיקת נגישות – לסרוק את האתר ולמצוא את הליקויים מול התקן.
- תיקון – ניווט במקלדת, תמיכה בקוראי מסך, טקסט חלופי לתמונות, ניגודיות צבעים, טפסים נגישים וכותרות מסודרות.
- הצהרת נגישות – עמוד שמפרט מה הונגש ואיך פונים לרכז הנגישות. זו דרישה של התקנות.
- תחזוקה – כל עמוד או מוצר חדש צריך להישאר נגיש.
האם "תוסף נגישות" מספיק?
לא. תוסף שמוסיף כפתור הגדלת טקסט או שינוי צבעים עוזר, אבל הוא לא מתקן את הבעיות בקוד עצמו – כמו טפסים שלא ניתנים למילוי במקלדת או תמונות בלי תיאור. הנגשה אמיתית נעשית בקוד ובתוכן של האתר.
המידע במאמר הוא כללי ואינו מהווה ייעוץ משפטי.
רוצים לדעת איפה האתר שלכם עומד?
בדיקת נגישות חינם ודוח מפורט תוך 48 שעות – בלי התחייבות.
